Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 32a
שׁוּפְתָּא בְּקוֹפִינָא דְמָרָא רָפְיָא רַב יוֹסֵף אָמַר אֲפִילּוּ סִיכְּתָא בְּדַפְנָא רָפְיָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר אֲפִילּוּ קַנְיָא בְּכוּפְתָּא רָפְיָא
Traduction
the handle in the hole [kofina] of the hoe [mara] becomes loose [rafya], as he understands the word yafri to refer to separating connected items. Similarly, Rav Yosef said: Even the peg hammered into the wall becomes loose. Rav Aḥa bar Ya’akov said: Even the reed woven into the basket becomes loose.
Rachi non traduit
שופתא. בית יד:
קופינא. חור שבראש המרא שקורין פושוי''ר (מכוש) ועל שם שדחוק בין שני צדי החור קרי ליה בין אחים שמדובקין:
סיכתא בדפנא. יתד שבדופן:
רפיא. שמתייבש מחמת החום ורפה:
קניא בכופתא. קנה הארוג בכפיפה:
רפיא. כמו יפריא:


הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל גֵּט

Traduction
MISHNA: In the case of one who sends a bill of divorce to his wife with an agent, and he reached the agent, or where he sent another agent after him, and he said to the agent delivering the bill of divorce: The bill of divorce that I gave you, it is void, then this bill of divorce is hereby void. Similarly, if the husband reached his wife before the bill of divorce reached her, or in a case where he sent an agent to her, and he said, or had the agent say, to his wife: The bill of divorce that I sent to you, it is void, then this bill of divorce is hereby void. However, if he stated this once the bill of divorce had entered her possession, he can no longer render it void, as the divorce had already taken effect.
הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בָּטֵל הוּא הֲרֵי זֶה בָּטֵל קִידֵּם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶצְלָהּ שָׁלִיחַ וְאָמַר לָהּ גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לְךָ בָּטֵל הוּא הֲרֵי זֶה בָּטֵל אִם מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ
Traduction
The mishna relates that initially, a husband who wished to render the bill of divorce void would convene a court elsewhere and render the bill of divorce void in the presence of the court before it reached his wife. Rabban Gamliel the Elder instituted an ordinance that one should not do this, for the betterment of the world. The Gemara will explain what this means.
Rachi non traduit
מתני' השולח. והגיע. והשיג:
אינו יכול לבטלו. בגמרא פריך פשיטא:
Tossefoth non traduit
מתני' השולח. גט שנתתי לך בטל הוא. לרבי דאמר בטלו מבוטל נקט הגיע בשליח אורחא דמלתא דאז מותר לבטלו ורגיל הוא לבטלו אבל בפני ב''ד שלא בפני השליח אסור לבטלו מדרבנן משום תקנת ר''ג ועוד נקט הגיע בשליח דהשתא אין צריך בית דין אי נמי היא גופה אתא לאשמועי' דלא אמרינן לצעורה קא מיכוין כדאמרינן בגמרא ולא לומר דדוקא בכי האי גוונא בטל:

בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹשֶׂה בֵּית דִּין מִמָּקוֹם אַחֵר וּמְבַטְּלוֹ הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹשִׂין כֵּן מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם
Traduction
GEMARA: The mishna states that if one sends a bill of divorce with an agent and then meets the agent and renders void the bill of divorce in his presence, then it is void. The Gemara points out: The mishna does not teach: He reached the agent after pursuing him; rather: He reached the agent, meaning and even if he reached him incidentally, without intent, he renders the bill of divorce void with his statement. And we do not say that in that case he intends only to vex his wife and does not actually intend to render the bill of divorce void.
Rachi non traduit
בראשונה. לא היה מבטלו בפני השליח ולא בפני האשה אלא במקום שהיה עומד היה מבטלו בפני שלשה:
מפני תיקון העולם. שהשליח שאינו יודע בדבר מוליכו לה והיא ניסת בו:
גְּמָ' הִגִּיעוּ לָא קָתָנֵי אֶלָּא הִגִּיעַ וַאֲפִילּוּ מִמֵּילָא וְלָא אָמְרִינַן לְצַעוֹרַהּ הוּא דְּקָא מִיכַּוֵּין
Traduction
The Gemara asks: Why do I need the mishna to state that the bill of divorce is void when he reached the agent, or in a case where he sent another agent after him? The legal status of a person’s agent is like that of himself, so it seems obvious that just as the husband can nullify the agency of the first agent, so too can the second agent nullify the agency of the first agent. The Gemara answers: This principle was stated lest you say that the agency of the latter, the second agent, is not stronger than the agency of the former, and that the latter agent cannot nullify the agency of the first agent and only the husband can nullify it. Therefore, the mishna teaches us that the second agent can nullify the agency of the first agent.
Rachi non traduit
גמ' הגיעו. הוי משמע שרדף אחריו והשיגו:
ואפילו ממילא. שנשתהה שליח בדרך והיה לו לזה דרך לשם וראהו ואפ''ה בטל:
ולא אמרינן. אין בדעתו לבטלו אלא לצעורה בעלמא חדש או חדשים שאם היה בדעתו לבטלו היה רודף אחריו לבטולי:
אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ לְמָה לִי מַהוּ דְּתֵימָא לָא אַלִּימָא שְׁלִיחוּתֵיהּ דְּבָתְרָא מִשְּׁלִיחוּתֵיהּ דְּקַמָּא דִּלְבַטְּלֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara continues and asks: Why do I need the mishna to teach a case where a husband reached his wife before the bill of divorce reached her? It is obvious that a husband can render void the bill of divorce before it reaches his wife. The Gemara explains: This principle was stated lest you say that when we don’t say that he intends only to vex her like in the case above, and the bill of divorce is in fact void, this matter applies only when he said to the agent that the bill of divorce is void; however, if he said that to her, he certainly intends only to vex her, and he does not actually intend to render the bill of divorce void. Therefore, the mishna teaches us that even in this case the bill of divorce is void.
Rachi non traduit
שליחותא דקמא. דאמרינן ליה לא עדיפת מיניה:
קָדַם הוּא אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְמָה לִי מַהוּ דְּתֵימָא כִּי לָא אָמְרִינַן לְצַעוֹרַהּ קָא מִיכַּוֵּין הָנֵי מִילֵּי לְשָׁלִיחַ אֲבָל לְדִידַהּ וַדַּאי לְצַעוֹרַהּ קָא מִיכַּוֵּין קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara continues and asks: Why do I need the mishna to state: Or where he sent an agent to her, which, as stated above, means that the legal status of a person’s agent is like that of himself? The Gemara answers: It is necessary lest you say that only he would not exert himself with the sole intent to vex her, by informing her falsely that the bill of divorce is void; however, with regard to the agent, as the husband does not care if he exerts himself for no reason, and the husband certainly intends only to vex her when he sends an agent and not actually to render the bill of divorce void. Therefore, the mishna teaches us that in this case as well the bill of divorce is void.
Tossefoth non traduit
ולא אמרינן לצעורה קא מיכוין. וא''ת פשיטא שהוא בטל היאך היה לנו לומר שאינו בטל והוא עומד וצווח וי''ל דהוה אמינא כיון שאינו מביא עדים על כך א''כ אינו רוצה לבטלו א''נ הוה חיישינן להחמיר משום דלמא לצעורה קא מיכוין קמ''ל דלא חיישינן:
אוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶצְלָהּ שָׁלִיחַ לְמָה לִי מַהוּ דְּתֵימָא אִיהוּ הוּא דְּלָא טָרַח אַדַּעְתָּא לְצַעוֹרַהּ אֲבָל שָׁלִיחַ דְּלָא אִיכְפַּת לֵיהּ כִּי טָרַח וַדַּאי לְצַעוֹרַהּ קָא מִיכַּוֵּין קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The mishna states further: If he stated this once the bill of divorce had entered her possession, he can no longer render it void, as the divorce had already taken effect. The Gemara asks: Isn’t this obvious? Once the bill of divorce has entered her possession, they are divorced. The Gemara answers: No, it is necessary for the mishna to state that even in a case where he was going around searching for the bill of divorce from the beginning in order to render it void before it reached his wife, once it enters her possession it is too late. Lest you say: Once he renders the bill of divorce void, even after it had entered her possession, it has become clear retroactively that he rendered it void from the beginning, before it reached his wife, therefore the mishna teaches us that since the bill of divorce was rendered void only after it had entered her possession, they are divorced.
Rachi non traduit
איהו הוא דלא טרח. כי בטליה הוא בעצמו בטל וליכא למימר לצעורה מיכוין דלא הוה מטרח נפשיה משום לצערה:
אבל שליח. כי שלח שליח לבטל אמרינן לצעורה מיכוין ומשום טירחא דשליח אחרון לא איכפת ליה:
Tossefoth non traduit
איהו דלא טרח אדעתא לצעורה. משמע דקידם אצל אשתו לא הוי ממילא אלא בטירחא ותימה דאמאי לא נקט רבותא טפי נזדמן אצל אשתו ממילא או שלוחו דלא אמרינן לצעורה קא מיכוין דתימה הוא לומר שאז אין מועיל ביטול:
אִם מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא דְּמַהְדַּר עֲלֵיהּ מֵעִיקָּרָא לְבַטּוֹלֵי מַהוּ דְּתֵימָא אִיגַּלַּאי מִלְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּבַטּוֹלֵי בַּטְּלֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
§ The Sages taught: If a husband made one of the following statements with regard to a bill of divorce that he sent: It is void [batel hu], or: I do not desire it, then his statement takes effect and the bill of divorce is void. However, if he said: It is invalid, or: It is not a bill of divorce, then it is as though he said nothing, as the bill of divorce has nothing disqualifying it.
Tossefoth non traduit
מהו דתימא איגלאי מילתא למפרע דבטולי בטליה קמ''ל. ורבא דאמר לקמן (גיטין דף לד.) דגלוי דעתא בגיטא מלתא היא היינו שנודע קודם שהגיע גט לידה אבל אם לא נודע אותו גילוי דעתא עד אחר שהגיע לידה לאו כלום הוא כגון דהוה רהיט בתר שליח לבטוליה וסבר שליח דהא דרהיט בתריה דבעי למימר אשור הב לה כדאמר לקמן (שם) וכי מבטל ליה אחר שבא לידה לפי שסבור שעדיין הוא ביד השליח ולא בא לידה אגלאי מילתא למפרע דלבטולי הוה רהיט קמ''ל מתני' דלאו כלום הוא וטעמא משום דבאותה שעה שהוא רץ לא נודע דעתו לא לשליח ולא לאשה ולא לב''ד והוו להו דברים שבלב דאינן דברים אע''פ שנאמן לומר כך היה בלבי ואף ע''ג דבעלמא גבי ההוא דזבין אדעתא למיסק לארץ ישראל (קדושין דף מט:) בדין הוא דלא הוו דברים כיון שלא חשש לפרש רוצה הוא שיתקיים הדבר בכל ענין אבל כאן עושה כל מה שיכול לעשות מ''מ עשאום כדברים שבלב ואין להקשות דמי איכא מידי דמדאורייתא לא הוי גט ומדרבנן הוה גט דכיון שקצת דומה לדברים שבלב לא חשיבא עקירת דבר מן התורה ועדיפא מינה אמרינן בבטול שלא בב''ד בלא ידיעת שליח ואשה דמשמע פשט הלכה דלא הוי בטול וצ''ע כי שמא בטול שלא בב''ד אינו מועיל להקל אבל יועיל להחמיר ועוד נראה לר''י כי דברים שבלב אינן דברים אפי' היכא דקי''ל שנאנס מלפרשם כמו שרוצה להוכיח בפ''ב דקדושין (דף נ) דדברים שבלב אינן דברים וכופין אותו עד שיאמר רוצה אני דגט ודכפרה ולא מהני דברים שבלב להיות דברים אלא היכא שבלא גילוי דעתו יש לנו לדעת דעתו מעצמנו:
תָּנוּ רַבָּנַן בָּטֵל הוּא אִי אֶיפְשִׁי בּוֹ דְּבָרָיו קַיָּימִין פָּסוּל הוּא אֵינוֹ גֵּט לֹא אָמַר כְּלוּם
Traduction
The Gemara asks: Is this to say that the formulation: Batel, is a prescriptive formulation that means: Let it become void, and not a descriptive formulation that means that the bill of divorce is already void? But didn’t Rabba bar Aivu say that Rav Sheshet said, and some say that Rabba bar Avuh says: With regard to one who receives a gift, who, after the gift had entered his possession, said: This gift is rendered void; or if he said: Let it become void; or if he said: I do not desire it, it is as though he said nothing. He has already acquired the gift, and he cannot undo his acquisition. However, if he said: It is void [betela he], or: It is not a gift, his statement is effective, as these formulations indicate that he had never agreed to acquire the gift in the first place. Apparently, the formulation: Batel, means that it is void from the beginning, and not that it should become void, in opposition to the baraita.
Rachi non traduit
בטל הוא. משמע בטל יהא וכן אי אפשי בו:
פסול הוא. לא משמע דאיהו מבטל ליה אלא מוציא עליו שם פסול והא ליכא:
לא אמר כלום. וזכה בה על כרחו ואם יש לו בעל חוב גובה אותה בשבילו לפי שכל הלשונות הללו לשון עתיד הן והואיל וקבלה אינו יכול לחזור בו:
לְמֵימְרָא דְּבָטֵל לִישָּׁנָא דְּלִבְּטִיל מַשְׁמַע וְהָאָמַר רַבָּה בַּר אַיְבוּ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מְקַבֵּל מַתָּנָה שֶׁאָמַר לְאַחַר שֶׁבָּאתָה מַתָּנָה לְיָדוֹ מַתָּנָה זוֹ מְבוּטֶּלֶת תִּיבַּטֵּל אִי אֶיפְשִׁי בָּהּ לֹא אָמַר כְּלוּם בְּטֵלָה הִיא אֵינָהּ מַתָּנָה דְּבָרָיו קַיָּימִין אַלְמָא בָּטֵל מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע
Traduction
Abaye said: The formulation: Batel,
Rachi non traduit
בטלה היא. משמע בטלה היתה מקודם שקיבלתי הודאת בעל דין כמאה עדים דמי והרי אומר שלא זכה בה וחוזרת לנותן והכי נמי תניא לקמן בפירקין (גיטין דף מ:) כתבתי ונתתי שדה פלונית לפלוני והוא אומר לא כתב ונתן לי הודאת בעל דין כמאה עדים והאי נמי דאמר בטלה היתה מקודם לכן נאמן:
Tossefoth non traduit
והאמר רבה בר איבו א''ר ששת ואמרי לה רבה בר אבוה כו'. ול''ג רבה בר אבוה א''ר ששת דרבה בר אבוה היה רבו של רב נחמן ורב נחמן חבירו של רב ששת:
מבוטלת היא תיבטל אי אפשי בה לא אמר כלום. תימה דבפרק בתרא דכריתות (דף כד.) גרסי' איפכא מבוטלת היא תיבטל אי אפשרי בה דבריו קיימים בטלה היא אינה מתנה לא אמר כלום. ואי אפשר למיגרס התם כדהכא דהתם פריך מינה אדריש לקיש דאמר הנותן מתנה לחברו ואמר הלה אי אפשי בה כל הקודם בה זכה ורב ששת קאמר דאי אפשי בה דבריו קיימים מאי לאו דבריו קיימים והדרה למרה ומיהו לספרים דגרסי התם והכא אי אפשי בה בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימים אתי שפיר והא דלא מקשה מאי אפשי בה כמו שמקשה אבטלה משום שפשוט לו דהאי דדבריו קיימים באי אפשי בה היינו משום דהוי לשון הפקר כדמתרץ בכריתות לריש לקיש ומיהו גירסא זו אינה ברוב ספרים ור''י אומר שיש ליישב כאן גירסא דכריתות ודייק דבטל מעיקרא משמע מדקתני בטלה היא אינה מתנה לא אמר כלום דאי ליבטל משמע להבא א''כ היו דבריו קיימין והוי הפקר וכל המחזיק בה זכה אבל השתא דמעיקרא משמע הרי הוא כאומר על כל מתנות שאדם נותן לחברו וזוכה בהן שאינן מתנות דכאן נמי זוכה בהו ולכך לא אמר כלום והאי דקאמר שתי לשונות משמע ולישנא דמהני בה קאמר לאו דמהני דבריו במתנות קאמר אלא דמהני היינו לשון הטוב לו דטוב לו שיתבטל הגט וטוב לו שלא יתבטל המתנה והא דמשמע בריש פ' האומנים (ב''מ דף עו:) דחשיב עילוי לבעל מה שממהר הגט לחול דאמרינן בשלמא אי איתמר איפכא התקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי והוא אומר הילך כמה שאמרה ואמר רב נחמן כיון שהגיע גט לידו מגורשת אלמא אעילויא דידיה סמיך התם ודאי שרוצה לגרשה חשוב ליה עילויא אבל כאן שמגלה דעתו שחפץ בביטולו היינו עילויא דידיה ורש''י פי' בכריתות (דף כד.) דגרסינן התם כמו בשמעתין ולא פריך מאי אפשי דלא אמר כלום דכי אמר ר''ל במתנת מטלטלין דכיון דאתו לידיה הוי אי אפשי לשון הפקר ומפקירם אבל זה לא הפקיר את השדה אלא אומר איני חפץ שתהא המתנה קיימת אלא מסיפא פריך דקתני בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימים דלשעבר משמע ומודה שלא קיבלה לשם מתנה והודאת בעל דין כמאה עדים דמי מאי לאו דבריו קיימים והדרה למרה אלמא היכא דאהני דבריו הדרה למרה ומשני לא דבריו קיימים ולא הדרה למרה והוא הדין דהוה מצי לתרוצי דההיא דריש לקיש כיון שכבר זכה הוי הפקר אבל בההיא דרב ששת דמודה שלא זכה בה מעולם הוי דמרה דכי יהיב אינש אדעתא דמקבלי לה מיניה ואי לא לא הוה מתנה דהכי משני התם אקושיא אחריתי ומיהו השתא משני שפיר בלאו הכי ובתר הכי פריך מאומר לחברו דין ודברים אין לי על שדה זו וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום פריך שפיר משדה אמטלטלין דבשדה שהיא שלו איירי כדפי' בקונט' האומר לחברו שהוא שותף עמו דלא שייך למימר דעתו שלא תהא המתנה קיימת כמו בההיא דרב ששת ואי לשון אי אפשי הוי הפקר במטלטלים א''כ ידי מסולקת הימנה בשדה שלו הוי נמי הפקר שאי אפשר לומר שרוצה לומר בענין אחר ואמאי לא אמר כלום:

אָמַר אַבָּיֵי בָּטֵל
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source